בן חנה ושלמה, נולד ביום כ"ט בחשוון תרפ"ט (12.11.1928) בעיר ראדאוץ, חבל בוקובינה, רומניה. בן למשפחת עמלים. בגיל צעיר נפל בציפורני הנאצים אשר העבידוהו בפרך ואת הוריו רצחו. מיכאל הצליח לברוח ממעניו, לאחר שקפץ מרכבת-המוות ובמשך חודשים התחבא ביערות. היה בקבר-אחים גדול של מאות יהודים ויצא משם חי. לאחר תלאות מחנות העבודה והמוות עלה ארצה בשנת 1944 במסגרת "עליית-הנוער". תחילה התחנך בכפר יהושע ומשם עבר לכפר הנוער בן שמן. הוא יצא להכשרה מגויסת בדגניה א' יחד עם חבריו לגרעין "החושלים".

עם פרוץ מלחמת-העצמאות שירת באחד מגדודי הפלמ"ח בחטיבת "יפתח". עלה לגליל העליון והשתתף שם בקרבות ליד עין זיתים. היה בין המחזיקים באחד המשלטים במשך יום תמים. אחר-כך ליווה את השיירות באזור. מיכאל נפל ביום כ"ז באדר ב' תש"ח (7.4.1948) בעין זיתים מהתפוצצות מוקש. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בצפת.

דברים לזכרו הוקדשו בספר "ארזים שגודעו", יד לעשרת חללי גרעין "הנוער העובד המאוחד" - "ארץ החושלים".